"עכשיו תורך", שיר שנכתב כברכה ליום הולדתו של אופיר, אחיו הקטן של הראל, ובו הוא מודה לו על הילדות הנפלאה של שניהם.

אתה זוכר את הימים , אותם ימים נעלמים / מלאי חידות ומחבואים בחשיכה? בתוך ארון ריק מסודות, עמוק בחושך הגדול / אותך מצאתי, כמו תמיד, עכשיו תורך

אתה זוכר את הנתיב, שבו נהגנו להציף / עוד זיכרון ישן מלילה שלפני המלחמה? ואת הכלב האובד והעורב שהתאבד? אשר אספנו בנובמבר של אותה שנה

פזמון: רציתי לרוץ איתך כמו פעם, רציתי לחבק אותך / אף אחד כבר לא יגנוב ממך יותר את עצמך / אל תשכח מאין באת, כדי לזכור לא להפוך / לאיש אחר, עכשיו תורך אל תוותר

אתה זוכר את המכה או את ההיא שצחקה? ואיך רקדנו שני קטנים בגשם ששבר שרב? ואת ההוא אתה זוכר?, זה שקינא והתנכר / ואז ברח לו כשחזרתי , בסוף הסתיו

פזמון: רציתי לרוץ איתך כמו פעם...